פש"ר 50808-02-11

תקציר

הנאמן המייצג את האינטרסים של החייב, עו"ד רון הרבט, הגיש עתירה נגד גיא אלדר, בטענה כי אלדר חייב לחייב כספים בהתאם להסכם אופציית Put. אלדר לא חלק על קיומו של ההסכם אך טען כי שילם סכומים נוספים מעבר לאלה ששולמו לנאמן בעל המניות, אך לא קיבל את המניות משום שהיו כפופות לעיקול. בית המשפט ציין כי הנאמן נושא בנטל ההוכחה במקרים כאלה, אך קיומו של ההסכם ומימוש האופציה העבירו את נטל הבאת הראיה לאלדר. למרות שאלדר טען כי רכש חלק מהמניות, הוא לא חלק על כך שחלק מהן לא נרכש. בית המשפט מצא כי אמצעי התשלום המפורט בהסכם היה באמצעות הנאמן, ויצר חזקה כי תשלומים שבוצעו באופן שונה אינם קשורים לעסקת המניות. אלדר נמנע מלהציג ראיות הקושרות תשלומים אלה להסכם ובמקום זאת העלה טענות סותרות. זאת ועוד, עיקולים וחסמים להעברת מניות היו ידועים לשני הצדדים מראש ולא היוו עילה משפטית לביטול ההסכם, מה גם שאלדר לא מסרה כל הודעת ביטול. לבסוף, דחה בית המשפט את טענתו של אלדר לקיזוז כטענה פרוצדורלית ופגומית מהותית. ככלל, אלדר לא עמד בנטל הבאת הראיות המוטל עליו, ובקשת הנאמן התקבלה. אלדר חויב לשלם לנאמן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל, תוך משיכת ריבית עד למועד התשלום בפועל.