ע"א 3808/22

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לפסק דין שניתן על ידי בית משפט קמא בנוגע לשתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית. הבקשה הראשונה הוגשה על-ידי המערערים, ואילו הבקשה השנייה הוגשה על-ידי המשיב מס' 4, סויסה, שלוש שנים לפני הראשונה. עיקר המחלוקת בערעור נסובה סביב אי קבלת בקשת המערערים לאישור התובענה הייצוגית והפיצוי הזעום שנפסק להם, בהשוואה לסויסה. עם זאת, השופטים קבעו כי הסכם התיווך של המנהל האזרחי עם דלתא, מלפני עשר שנים, הסדיר את העניין וראה בו הסכם שמיטיב עם התושבים. השופטים הטילו ספק גם במעמדו של המנהל האזרחי כנתבע ישיר, נוכח היעדר קשר חוזי עם המערערים, והפנו את עילת התביעה של האחרונים כלפי דלתא. יתר על כן, השופטים הדגישו את היקף ההתערבות המצומצם של הערעור בנוגע לגובה ההוצאות ושכר הטרחה שנפסקו, במיוחד בתיקי תובענות ייצוגיות. משכך, החליטו השופטים שלא להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, דחו את הערעור ונמנעו מצווי הוצאות, בהתחשב בכך ששני הצדדים העלו חששות כלליים שטופלו.