רע"פ 2610/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הבקשה הוגשה בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, שקיבל את ערעור המדינה על העונש שנגזר על ארבעה מבקשים שהורשעו בעבירות מס. ארבעת המועמדים כללו שתי חברות בנייה פרטיות, והדירקטורים שלהן. על גזר הדין הראשוני, שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, ערערה המדינה בנימוק של הקלה בעונש. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחמיר את העונש בגין עבודות שירות לשנת מאסר לשניים מהמבקשים. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אך הבקשה נדחתה. בית המשפט קבע כי טענות המבקשים – שהתמקדו בקביעות עובדתיות, הימנעותן הנטענת של הערכאות הנמוכות מלשקול את מצבם הכלכלי וחומרת העונש – אינן עילה מספקת לערעור. השופט ציין כי המבקשים לא ערערו על פסק הדין המקורי וממילא עיקר טענותיהם היו קביעות עובדתיות, שבדרך כלל אינן עילות קבילות לערעור. יתר על כן, החמרת העונש לא הצדיקה רשות ערעור, שכן היא משקפת את גישתם הענישה של בתי המשפט לאחרונה כלפי עבירות מס. על המבקשים הוטל להתחיל לרצות את עונש המאסר ביום 1.5.2005.