ע"פ 34770-05-10

תקציר

בית המשפט דחה את ערעורו של מר אליהו שרשבסקי, ואישר את הרשעתו וגזר דינו לפי חוק עובדים זרים. ההחלטה התבססה על בחינה מעמיקה של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שנקבע כי הוא מבוסס היטב ונתמך בראיות. הסוגיה המרכזית הייתה האם שרשבסקי הוא מעסיק של עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל. בית המשפט הסתמך על פסיקה מבוססת, המניחה יחסי עובד-מעביד כאשר נמצא אדם מבצע עבודה הדרושה לדייר האתר, אלא אם הוכח אחרת. שרשבסקי הודה כי התגורר בנכס ונזקק לעבודות סלילה, מה שתמך בחזקה. טענותיו לסתור חזקה זו חסרו ראיות משמעותיות, שכן הוא לא העיד ולא סיפק תיעוד. בית הדין עמד גם על היסוד הנפשי של "מודעות" הנדרש על פי החוק, אשר נקבע כי הוא מסופק בשל מעשיו של שרשבסקי והזנחה בבדיקת מצבו התעסוקתי של העובד. באשר לאי דיוקים פורמליים בכתב האישום, כגון ניסוח שגוי של יחסי הרכוש ושם החוק, מצא בית המשפט טעויות אלה חסרות משמעות ולא השפיעו על ההגנה. עם מתן גזר הדין, הקנס שהוטל נחשב סביר ומידתי, ללא עילה להתערבות שיפוטית. בכך אושרו הן ההרשעה והן הקנס בסך 11,000 שקל.