ת"א 5465-09-15

תקציר

השופט במקרה זה החליט לדחות את התביעה שהגיש התובע, שנראה כי היא סובבת סביב הסכם כושל של מכירת קניין רוחני וסכסוכים שהתעוררו בעקבותיו על החזרי הלוואות. ההחלטה מתבססת על מספר נקודות מרכזיות. ראשית, קיימים הליכים קודמים בין הצדדים הנוגעים לאותן סוגיות, אשר יוצרים מחסום פרוצדורלי מכוח עקרון ה-res judicata, המונע מהתובע להעלות שוב את אותן טענות. שנית, התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענותיו לפיצויים ולהפרת חובה כלפי הנתבעים. לגופו של עניין, התובע לא הוכיח כי הנזקים הנטענים לא נבעו מחובו האישי, אלא מנזק שנגרם לחברה. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה בדבר ניגוד העניינים הנטען, חוסר סמכות או רשלנות מצד הנאמן. בנוסף, הדגישה השופטת כי את התביעות הנוכחיות יש להגיש על ידי החברה עצמה באמצעות תביעה נגזרת, שכן הן נוגעות בעיקר לזכויות החברה ולנזקיה. התובע, כבעל מניות, אינו יכול להגיש טענות אלה בשמו. לבסוף קבע השופט כי הנתבעים זכאים לשכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 40,000 ₪ מהתובע, שישולמו בתוך 30 יום. החלטה זו התקבלה מהטעמים האמורים, לצד אי ביסוס טענותיהם לגופן של התובעות.