ת"א 2492/00

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך בין אינווסטק ג'נרל בנק בע"מ לבין שני נתבעים: טונדור, חברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, ואבינועם כתריאלי, ששימש כמיופה כוחה של טונדור. טונדור פתחה חשבון בבנק למסחר בניירות ערך זרים, אך ספגה הפסדים משמעותיים. הבנק תבע את טונדור על היתרה השלילית בחשבונו וביקש להטיל על כתריאלי אחריות אישית. טונדור טען כי הבנק חסם את יכולתו לסחור, הפר הבטחה לרכוש מחדש מניות שנמכרו, ותבע פיצויים. עם זאת, השופט לא מצא ראיות להבטחה כזו. השופט גם דחה את הטענה כי טונדור הסתמך על טעות בדיווח הבנק על שווי תיק ניירות הערך שלו, שהובילה אותו לסיכונים. השופט הגדיר את פעילותה של טונדור כדומה להימורים, וציין היעדר פיקוח והסכמים כתובים המסדירים את עסקיה. יתר על כן, טענות החברה לנזקים היו ספקולטיביות ולא נתמכות. כתריאלי לא נמצא כמי שפעל במרמה, ולכן לא הוטלה עליו אחריות אישית לחובו. השופט קיבל את תביעת הבנק נגד טונדור בגין יתרת החוב בחשבונו, אך לא פסק הוצאות למי מהצדדים, לאור מיקוד המשפט בחבותו של כתריאלי ובחלקו של הבנק באחריותו בעניין. ההחלטה התקבלה על סמך הגשות רבות, חוות דעת מומחים ועדויות עדים.