ע"מ 59430-02-15

תקציר

מדובר ביצואן זהב, ישי שריקי, שערער על החלטת מנהל מס ערך מוסף - ביקורת פשיעה חמורה לדחות את בקשתו לנכות מס תשומות על רכישות זהב לייצוא, ולהטיל קנס על פסילת ספריו. שריקי ביצע עסקאות יצוא זהב עבור לקוחות באירופה בין השנים 2011-2013, החייבים במס אפס על פי החוק הישראלי. שריקי רכש את הזהב המיוצא מכמה ספקים מקומיים, ביניהם אריאל אלנתן, שחשבוניות המס שלו היוו את עיקר תביעתו של שריקי לניכויי מס תשומות. מנהל מע"מ טען כי חשבוניות אלנתן אינן חוקיות משום שהן היו חלק ממבצע הברחת זהב רחב היקף שהוביל גורם אחר, ולכן שריקי לא היה זכאי להחזר המס. בית המשפט בחן את המקרה בשני מבחנים. המבחן האובייקטיבי בוחן האם לאלנתן, מנפיק החשבונית, הייתה זכות לעשות כן, ואילו המבחן הסובייקטיבי בוחן האם שריקי נקט אמצעים סבירים כדי להבטיח את חוקיות החשבוניות. השופט פסק לטובת שריקי בשני הסעיפים. לצורך המבחן האובייקטיבי מצאה השופטת כי אלנתן אכן החזיק בזהב שמכר ולכן היה רשאי להנפיק את החשבוניות, למרות טענות מנהל מע"מ כי העסקאות היוו כיסוי לפעולת הברחה על ידי צד שלישי. באשר למבחן הסובייקטיבי, קבעה השופטת כי מעשיו של שריקי היו סבירים בנסיבות העניין. בית המשפט הכיר בכך שלשריקי ניסיון קודם במסחר בזהב, לא הוכיח רשלנות, וערך בדיקת נאותות באמצעות בדיקת תעודות המס של אלנתן והקלטת פגישתם הראשונה. יתר על כן, עסקאותיו של שריקי נראו לגיטימיות, והוא לא הכתיב את התנאים, מה שהיה מעורר חשד. עוד ציין השופט כי גם ספקיו הקודמים של שריקי מכרו זהב מתחת לשער העולמי, וכי מעורבותם של מתווכים ובלדרים בשרשרת האספקה אינה חריגה בתעשיית הזהב. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי לא יהיה זה צודק לשלול את ניכוי מס התשומות של שריקי ולכן קיבל את ערעורו וביטל את שומת המס הנלווית לכך. עם זאת, בית המשפט אישר את הקנס בגין פסילת ספריו של שריקי הקשורים לעסקיו, בסך של כ-299,000 ₪, ולא מצא עילה להתערב בשיקול דעתו של מנהל מע"מ בעניין זה.