ע"א 3269/22

תקציר

בפסק דין זה דן בית המשפט בערעור הנוגע לבעלות השנויה במחלוקת על גג דירה בבית שמש, ישראל. המבקשים חתמו על הסכמים עם הבעלים הקודמים בשנים 2009 ו-2013 לרכישת זכויות חכירה ורכישת מחצית מהגג, עליו בנו שלוש יחידות דיור להשכרה. עם זאת, כאשר הבעלים הקודמים חדלו פירעון הלוואה, הבנק, שהחזיק במשכון על הדירה, יזם עיקול. כתוצאה מכך, מכר הכונס את הנכס כולו, לרבות הגג שבמחלוקת, לקונה בשנת 2017. המבקשים ערערו על מכירה זו, וביקשו סעד הצהרתי שיאשר את זכויותיהם ויעצור את פינוי הדיירים. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים לצו מניעה זמני, קבע כי טענותיהם כפופות למשכון הבנק וציין כי לא רשמו כראוי את זכויותיהם. המבקשים טענו כי נגרם עיוות דין כאשר צו המניעה הזמני בוטל בשל פיגור קל בהפקדת דמי השכירות בקופת בית המשפט, וטענו כי יש להם עילה חזקה לערעור שכן הערכאה הנמוכה מתעלמת מסוגיות משפטיות קריטיות. המשיבים טענו כי הגג הוא חלק מהדירה נשוא משכון הבנק ומכירתו לאחר מכן לפי סעיף 34א לחוק המכר, תוך שימת דגש על תקנת שוק מבוססת המתעדפת מכירות מסוג זה. בית המשפט, שנתן עדיפות ליכולתו של הרוכש לבצע לבסוף את המכירה שאושרה בשנת 2017 וציין את הימנעותם של המבקשים מהפקדת דמי השכירות כפי שהורו בעבר, הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים. משכך, נדחתה הבקשה להקפאת הליכים ולצו מניעה זמני, והמבקשים חויבו בהוצאות משפט למשיבים.