ע"ע 471/06

תקציר

הערעור עסק במעמדו התעסוקתי של מר טבדי בחברת החשמל ותהה האם חלים עליו הסכמים קיבוציים לעובדים זמניים. מר טבדי עבד בחברת החשמל מדצמבר 1994, פוטר זמנית והועסק מחדש בתפקיד אחר. למרות שקיבל מכתב המציין את מעמדו הזמני, הוא טען למעמד קבע על בסיס העסקתו המתמשכת. בית הדין האזורי קבע כי פיטוריו כדי להימנע ממתן קביעות היו בחוסר תום לב, והחזיר אותו על כנו, מבלי להחיל את ההסכמים הקיבוציים רטרואקטיבית. עם זאת, בערעור של חברת החשמל הודגש כי הסכמים אלה, שנועדו לנהל עובדים זמניים במגבלות תקציביות, תקפים וחלים על מר טבדי. בית הדין לערעורים ציין כי הסכמים אלה מנעו פיטורים המוניים, ואפשרו לעובדים זמניים לעבוד עד עשר שנים, ללא הבטחת קביעות. הם קבעו כי טבדי אינו עובד קבוע, והדגישו את הלגיטימיות של הסכמים קיבוציים ואת שיקול הדעת הניהולי בנוגע לסטנדרטים התעסוקתיים במתן קביעות. כתוצאה מכך בוטלה החזרתו של מר טבדי, ופסק הדין הדגיש כי ההקפדה על הסכמים קיבוציים חיונית לשמירה על יחסי העבודה.