ע"א 35542-09-16

תקציר

החלטת הרוב של בית המשפט היא לקבל חלקית את הערעור על החלטת בית משפט קמא. תיק ההוצאה לפועל הראשון יישא בעלויות פתיחת תיק ושכר טרחת עורך דין בסכום של 170,000 ₪, בגינו נדחתה ההתנגדות. עיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא בטל. לצורך עריכת החישוב יאוחד תיק ההוצאה לפועל הראשון עם תיק ההוצאה לפועל השלישי, בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא ולהחלטה הנוכחית. המשיב יישא בהוצאות הערעור, בסך 4,000 ₪. הערעור מתייחס לשלוש טענות מרכזיות שבמרכזן החלטות בית משפט קמא בדבר הוספת הפרשי הצמדה וריבית למס ערך מוסף (מע"מ), חיובים בגין פתיחת תיקי הוצאה לפועל ואופן חישוב החוב. באשר להוספת הפרשי הצמדה וריבית על מע"מ, מצא בית המשפט כי טענות המערערים אינן משכנעות וכי פסק דינו של בית משפט קמא בעניין זה צריך לעמוד. תפקידו של ראש לשכת ההוצאה לפועל הוא לבצע את החלטות בית המשפט ככתבן, והמשרד אינו יכול לשנות החלטות שיפוטיות גם אם הן נתפסות כשגויות. לפיכך, החליט בית המשפט שלא להתערב בהיבט זה של החלטת בית משפט קמא. בשאלת שיטת החישוב של בית משפט קמא הסכים בית המשפט קמא עם קביעתו של בית משפט קמא כי השיטה בה נקט הרשם הנכבד אינה עולה בקנה אחד עם פסק דינו הקודם של השופט באום. החלטתו של בית משפט קמא להורות על חישוב מחדש אושרה אפוא. באשר לאישומים בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל הראשון, קבע הרוב כי הנסיבות מצדיקות התערבות חלקית בהחלטת הרשם. בית המשפט קיבל את נימוקיו של בית משפט קמא כי על המערערים לשאת בהוצאות פתיחת התיק ובשכר טרחת עורך דין בסך 170,000 ₪, הסכום שבגינו נדחתה ההתנגדות. עם זאת, הרוב לא הסכים עם החלטתו של בית משפט קמא בתיק ההוצאה להורג השלישי. בית המשפט החליט כי יש לבטל את החלטת הרשם בעניין זה וכי החלטת בית משפט קמא לפסוק הוצאות ואגרות למשיב לאחר החישוב מחדש צריכה לעמוד בעינה. השופט בר-זיו חלק על דעת הרוב, וסבר כי יש להביא לסיומה של ההתדיינות בין הצדדים ולא לערוך חישובים. במקום זאת, יש לסגור את כל התיקים התלויים ועומדים, וכל צד צריך לשאת בעלויות שלו.