ת"א 37917-11-13

תקציר

התובע, יליד 1942, עבר תאונת דרכים בשנת 2009 והופנה למרכז הרפואי סוראסקי לבדיקה. תוצאת הדמיה הראתה גוש מוחי בקוטר 25 מ"מ, החשוד כגרורות בסרטן הכליה. התובעת עברה ניתוח מוח בבית החולים, אך הניתוח גרם למוחה להתנפח וללחץ תוך גולגולתי. כתוצאה מכך, התובע נמצא כעת במצב וגטטיבי וזקוק לטיפול מתמיד. התובעים, בהם המטופלת ובני משפחתה, הגישו תביעה נגד בית החולים, בטענה לרשלנות רפואית לאורך כל תהליך הטיפול, החל מההכנות לפני הניתוח ועד לניתוח והטיפול שלאחר הניתוח. לטענתם, בית החולים לא קיבל הסכמה מדעת, התרשל בביצוע הבדיקות הנדרשות וביצע את הניתוח באופן לא תקין, מה שהוביל לנזק מוחי בלתי הפיך. בית החולים הכחיש את הטענות וטען כי התובעת קיבלה טיפול מיטבי, וכי נזקיה נבעו ממצבה הרפואי הקודם. בית המשפט בחן את השתלשלות האירועים ומצא רשלנות רפואית משמעותית מצד בית החולים. נקבע כי בית החולים לא סיפק לתובע את כל אפשרויות הטיפול הקיימות ולא קיבל הסכמה מדעת. בנוסף, בית החולים לא ביצע הדמיה חיונית לפני הניתוח, שהייתה מסייעת לתכנן את הניתוח טוב יותר. השופטת מתחה ביקורת על הרשומות הרפואיות הדלות, שפגעו בהבנת הטיפול בתובע. במהלך הניתוח חשה התובעת מצוקה, אך המנתחים לא הרדימו אותה ולא עברו להרדמה כללית, דבר שהיה עשוי למנוע סיבוכים נוספים. בית המשפט קבע כי המנתחים היו צריכים להפסיק את הניתוח ולהרגיע את התובע, אך המשך ניתוחם הוביל לדימום קטסטרופלי ולנזק מוחי בלתי הפיך. לאחר הניתוח, מצבה של התובעת היה במעקב לקוי, מה שעיכב את אבחון מצבה המידרדר ואת ההתערבות הנדרשת. המעקב של הצוות הרפואי היה רשלני ביותר, תוך התעלמות מסימני הידרדרות מכריעים והנחיות חיוניות שלא נרשמו. השופט תיאר את הרשומות הרפואיות כדלות וחלקיות, מה שמקשה לקבוע את הטיפול שניתן בפועל. ככלל, קבעה השופטת כי בית החולים הנתבע התרשל כלפי התובע בכל שלב של הטיפול. בעקבות זאת חויב בית החולים לשלם לתובעים 2,447,234 ש"ח, כולל הוצאות מומחים, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין הדגיש את אופיו הטרגי של המקרה ואת הסבל המיותר שנגרם כתוצאה מרשלנות בית החולים.