מ"ת 38946-01-13

תקציר

השופטת, מיכל ברנט, מצאה די ראיות כדי להעמיד את המשיבים לדין בגין מספר אישומים של סחיטה באיומים במסגרת ארגון פשיעה בראשות המשיב מס' 1, מברוק עבד אל-קאדר. הארגון פעל ברציפות לאורך השנים וצבר לעצמו מוניטין. היה לה גרעין ניהולי קבוע, לרבות המשיב מס' 1, ורמת פעילות משתנה. הארגון הרוויח ממתן הלוואות בריבית גבוהה, הפרטת צ'קים, רכישת קרקעות חייבים וגביית חובות באמצעות איומים ואלימות. השופט פירט את האישומים הפרטניים. בשלושת האישומים הראשונים היו ראיות לכאורה נגד המשיב מס' 1. באישום הרביעי, הנוגע לפרשת עבדאללה אבו ראס, היו חולשות ראייתיות. לאישומים 5 ו-9, הנוגעים לענייניהם של חייאת טוויל וליד ואמני טיבי, לא היו די ראיות נגד המשיב מס' 1, אך היו די ראיות נגד המשיבים 2 ו-3. נגד המשיב מס' 2 היו די ראיות באישומים 1, 3, 5, 9, אחת-עשרה, שתים-עשרה, חמש עשרה ו-21, אשר נגעו למספר פרשיות, לרבות פרשת משפחת מצראווה, פרשת חטיב ועבירות נשק. עם זאת, לאישומים שתיים, ארבע, שלוש-עשרה וארבע-עשרה לא היו די ראיות. נגד המשיב מס' 3 היו די ראיות באישומים 1, 2, 3, ארבע, שבע, שמונה, תשע, אחת-עשרה, שתים-עשרה, שלוש-עשרה, ארבע-עשרה, עשרים ועשרים ואחת, אשר נגעו למספר פרשיות, ובהן פרשת עזיז חאג' יחיא, פרשת כרמי עומר ועבירות נשק. לנאשם 16 היו חולשות ראייתיות. בסך הכל, השופט מצא ראיות מספיקות לכל שלושת המשיבים באישומים 1, 2 ו-3 הנוגעים לקיומו של ארגון פשיעה.