ה"פ 9156-07-10

תקציר

פסק הדין דן בשלוש סוגיות משפטיות מרכזיות. ראשית, האם יש לראות ב"הזמנה להגשת הצעות" שפורסמו על ידי מוסדות חינוך מכרז או הליך וולונטרי. פסק הדין נוטה לטובת הראשונה, ומציין כי ההזמנה יצרה תחרות מאורגנת והייתה בעלת מאפיינים אופייניים למכרז, למרות שלא פורסמה בפומבי ולא כוונה לכלל משווקי הדשא הסינטטי. שנית, נבחנת השאלה האם חוק חובת המכרזים חל על מוסדות חינוך והאם המכרז שלהם כפוף למשפט הציבורי ולעקרונות דיני המכרזים. בפסק הדין צוין כי מוסדות החינוך הם גוף דואלי, הקיים הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי, ועל כן חלים עליהם עקרונות מרכזיים של חובת מכרז ודין. בעוד חוק חובת המכרזים אינו כולל במפורש מוסדות חינוך, בית המשפט קובע כי גוף כפול שיזם הליך מכרזי חייב לנהל אותו על פי נורמות המשפט הציבורי ודיני המכרזים. לבסוף, פסק הדין בוחן את תוקפו של סעיף 16 להזמנה להגשת הצעות, המעניק למוסדות חינוך שיקול דעת מוחלט לדחות הצעות. הסעיף מתפרש ככזה שאינו מעניק שיקול דעת בלתי מותנה, אלא כמחויב לעקרונות המשפט הציבורי ולתנאי המכרז עצמו. בית המשפט מוצא כי אף שהסעיף אינו פסול, תחולתו מוגבלת ויש לבחון אותה לאור המשפט הציבורי ועקרונות דיני המכרזים החלים על מוסדות החינוך. ככלל, פסק הדין מחייב את המשך ההליכים לשלב ההוכחות, תוך הכרה בתחולה חלקית של דיני המכרזים על מעמדם של מוסדות הלימוד כישות כפולה.