ע"א 569/70
פסק-דין עליון
תקציר
המערערת הוציאה למשיב שיק כתשלום עבור משלוח בשר מובטח. עם זאת, המשיב לא עמד בהתחייבותו, מה שהוביל את המערער להוציא הודעת ביטול לבנק לפני מועד השיק. המשיב, שהיה לו הסכם אשראי במשיכת יתר עם הבנק, מסר את השיק, אותו תבע הבנק לגבות יחד עם חובו של המשיב. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הבנק והורה למערער לערער. בית המשפט העליון דחה את הערעור, ואישר את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר. לדברי בית המשפט, הבנק נחשב מחזיק בבוא העת משום שהסכם האשראי בין המשיב לבנק היווה תמורה מספקת לשיק. כמו כן, לבנק הייתה זכות לשעבד ולקזז את השיק על פי ההסכם והדין הישראלי. ההחלטה מצטטת תקנות רלוונטיות ופסקי דין ישראליים קודמים. מעמדו של הבנק כמחזיק בבוא העת מזכה אותו בפירעון, מה גם שפעל בתום לב ולא היה מודע לתמורה הכושלת בין המערער למשיב. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערת בדבר בטלותו של הסכם האשראי, שכן המשיב הכיר בקיומו ובתוקפו. המערער חויב לפרוע את סכום השיק, בצירוף ריבית והוצאות משפט.
חקיקה מקושרת
ע"א 569/70 דוד סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ, עליון (30.3.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.