ת"א 10654/97

תקציר

התובעת, שהייתה קטינה באותה עת, נפגעה מרכב וסבלה מחבלות ראש קשות שגרמו לה נזק מוחי בלתי הפיך והותירו אותה עם מגוון ליקויים פיזיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. היא אושפזה למשך מספר חודשים ועברה טיפול שיקומי. הנאשמים, הנהג וחברות הביטוח שלהם, הודו באחריות והמשפט התמקד בהערכת הנזקים. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים אשר אישרו את אובדן כושר ההשתכרות המוחלט של התובעת ואת הצורך שלה בסיוע והשגחה לכל החיים. המומחים גם פירטו את דרישות השיקום הספציפיות שלה. השופטת שמעה עדויות ממספר עדים, בהם התובעת, בני משפחתה, אנשי רפואה ועובדים סוציאליים. התובעים תבעו פיצוי בגין הוצאות שונות, לרבות הפסדי השתכרות, טיפולים רפואיים, עזרה מאחרים, דיור ושכר טרחת עורך דין. הנתבעים טענו כי חלק מההוצאות הנטענות היו מיותרות או שכבר כוסו על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי. לאחר ששקל את כל הראיות והטענות, פסק השופט לטובת התובעים. סך הפיצויים שנפסקו היה 7,496,644 ש"ח, שכללו הפסדי השתכרות, אובדן הכנסות עתידיות, הוצאות רפואיות, טיפולים בעיסוק, טיפולים באמנות, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי שיניים, עזרה מהזולת, התאמות דיור והוצאות נלוות אחרות. מסכום זה ניכה השופט את התשלומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ומהסדרים קודמים עם הנאשמים, וכן את התשלומים התכופים ששולמו במהלך המשפט. הסכום הסופי שנפסק לתובעים עמד על 6,199,046 ₪, בצירוף הוצאות משפט והוצאות נסיעה. עוד הורה השופט כי פיצויי התובעת יוחזקו בנאמנות על ידי עורכי דינה עד להנחיות חדשות מבית המשפט לענייני משפחה.