תפ"ח 26637-09-13

תקציר

הנאשם הורשע בקשירת קשר לסייע לאויב ובקשירת קשר לביצוע פשע, קרי ייצור נשק, על פי החוק הישראלי. ההרשעה התבססה על הודאתו של הנאשם עצמו במסגרת הסדר טיעון. סעיפי האישום נבעו מתוכניתו של הנאשם, אותה גיבש במשך מספר חודשים, לייצר מטען חבלה מאולתר (מטען חבלה) ולהניחו במרכז מסחרי הומה אדם בירושלים במטרה להרוג מספר רב של ישראלים. הנאשם למד להכין חומרי נפץ ומטעני חבלה, הקים מעבדה בביתו ואסף חומרים עבור המכשיר. הוא גם גייס כמה אנשים שיסייעו לו בתוכניתו, בין היתר סייעו לו בהכנסת המטען לישראל ומתן גישה למרכז המסחרי. עם זאת, התוכנית לא בוצעה במלואה, ולא נגרם נזק; הנאשם לא השיג חומרי נפץ ממשיים ורק ביצע פעולות הכנה. מניעיו של הנאשם היו אישיים, ונעוצים ברצח אביו על ידי כוחות הביטחון לפני למעלה מעשור, אותו ביקש לנקום. בעוד שהנאשם הביע חרטה, בית המשפט לא ראה בכך גורם מקל מספיק בהתחשב בכך שהוא לא נסוג באופן אקטיבי מהתכנית. בהתחשב בחומרת העבירות, בנזק הפוטנציאלי ובנסיבות שהובילו אליהן, גזרו השופטים על הנאשם שמונה שנות מאסר, ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו. גזר הדין היה באמצע הטווח המוצע, ושיקף את התחשבות השופטים הן בגורמים מחמירים והן בגורמים מקלים. כמו כן ניתנה לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן ביום 9.6.2014 בנוכחות הנתבע ובא כוחו.