תא"ק 33921-02-13

תקציר

פסק הדין המדובר נעתר לבקשות הנתבעים למתן רשות להתגונן בתביעה שהגיש נגדם התובע, בבקשה למתן פסק דין מקוצר על סך 16,022,372 ₪. התביעה מהווה המשך להתדיינות משפטית ממושכת בין התובע לנתבעים, שהסתיימה בעבר בפסקי דין לטובת התובע שאושרו על ידי בית המשפט העליון. המחלוקת שביסודה נובעת מהסכם הלוואה בין התובע לבין הנתבע מס' 1 (אוחיון), המובטח במשכנתא על נכס שבבעלות הנתבע מס' 2 (אוריון), אחיו של אוחיון. סעיף 3 להסכם קובע את הצמדת ההלוואה לשער הדולר, בתוספת ריבית שנתית של 12%. בעקבות עיכובים בפירעון נחתם נספח הקובע מועד פירעון חדש ל-1 ביולי 2008. הנתבעים לא הצליחו לפרוע את ההלוואה עד למועד זה, מה שהוביל את התובע לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. לאחר מכן, הנתבעים הגישו תביעות רבות כנגד מעשיו של התובע, כולן ללא הצלחה בסופו של דבר. התביעה הנוכחית מבקשת להשיב את סכום ההלוואה, כאשר הנתבעים מבקשים דחייה על הסף או לחילופין רשות להתגונן. בית המשפט דוחה את בקשת הנתבעים לסילוק על הסף, תוך שהוא מצטט סעיפים רלוונטיים בהסכם ההלוואה המאפשרים לתובע להגיש תביעות ישירות כנגד הנתבעים. באשר לבקשת רשות להתגונן, בית המשפט מדגיש כי יש להיעתר לה, אלא אם אין לנתבע סיכוי סביר להצליח. במקרה זה, לשני הנאשמים ניתנת רשות להתגונן מטעמים מסוימים. עבור אוחיון, עילות אלה כוללות טענות למרמה וחוסר תום לב מצד התובע ואוריון, כמו גם הימנעותו הנטענת של התובע מלפעול בתום לב ולממש את הנכס במועד, תוך גרימת ירידת ערכו כבטוחה. בתוך כך, עילותיו של אוריון נסובות סביב פרשנות הסכמי ההלוואה והמשכנתא, תוקפו של שטר המשכנתא והשפעת זכויותיו של הידוע בציבור על הנכס. בית המשפט מדגיש כי בעוד שלנתבעים תהיה משימה קשה להוכיח את טענותיהם, במיוחד לאור פסקי הדין הקודמים נגדם, אין הוא יכול לשלול באופן חד משמעי את סיכויי ההצלחה שלהם בשלב מקדמי זה. לכן, רשות להגן ניתנת ללא כל תנאי. ההחלטה מתקבלת בתפקיד הרשם, ונמסר לצדדים כי ההוצאות ייפסקו בתום ההליך.