ע"א 11253/07
פסק-דין מחוזי ירושלים
תקציר
המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה לדחות את תביעתו לשיפוי מחברת ביטוח בגין תגמולים ששולמו לנפגע תאונת דרכים. הערעור נדחה. הכלל במקרים דומים הוא כי ניתנת עדיפות לקביעותיהם של רופאי המל"ל, לרבות בשאלת הקשר הסיבתי. הדבר אינו חל במקרה הנוכחי משום שהמל"ל לא הצליח להוכיח קשר בין האבחנה הנוספת של הנפגע לבין הליך קביעת הנכות. יתר על כן, המל"ל לא הרים את נטל ההוכחה בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין נכותו של הנפגע, שכן אבחנות רופאיו שלו עצמו סתרו זו את זו. האבחנה הראשונה קשרה את הנכות לתאונה, ואילו השנייה ייחסה אותה להפרעת אישיות. חברת הביטוח לא הייתה מנועה מלערער על ניכוי תגמולי המל"ל משום שלא נהנתה מתביעה זו בהליכים קודמים, וההסדר עם הנפגע לא הוכיח אחרת. לבסוף, המל"ל לא היה רשאי לטעון לראשונה בערעור כי היה על בית המשפט לפסוק לו שיפוי בשיעור מופחת על סמך חוות דעת מומחה בתביעה נפרדת, שכן הדבר לא הועלה בפני בית המשפט קמא. לאור ממצאים אלה, הערעור נדחה, והמל"ל חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של חברת הביטוח.
חקיקה מקושרת
ע"א 11253/07 המוסד לביטוח לאומי נ' הכשרת היישוב-חברה לביטוח בע"מ, מחוזי (3.1.2008)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.