עת"מ 9280-03-20

תקציר

בפסק הדין נקבע כי יש לדחות את העתירה המערערת על החלטת הממונה לשלול מהעותר רישיון למתן שירותים פיננסיים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים משנת 2016. לממונה סמכויות ושיקול דעת נרחבים להסדיר נותני שירותים פיננסיים ולהבטיח סביבה בטוחה ולהגן על האינטרסים של הלקוחות. בעתירה נטען כי החלטת הממונה נעדרת סמכות ופוגעת בעקרונות המשפט המינהלי, ובפרט בזכות השימוע. עם זאת, בית המשפט מצא כי הממונה פעל במסגרת הסמכויות המוקנות לו בחוק ופעל על פי ההנחיות שנקבעו. החוק אינו מחייב שימוע בעל-פה, ולעותרת ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיה בכתב. באשר למידע הסודי ששימש בהחלטה, הסכים בית המשפט עם החלטת הממונה שלא לחשוף אותו, שכן גילויו עלול לפגוע במאמצי המשטרה להילחם בפשיעה. בית המשפט הדגיש כי הסתמכותו של הממונה על המידע המשטרתי הייתה ראויה וסבירה, במיוחד בהתחשב באופי המידע. בפסק הדין נקבע כי החלטת הממונה הייתה חוקית וסבירה, ולפיכך העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין למשיב.