ע"א 1022/06

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך ארוך שנים בין יזם נדל"ן לבין בעלי חנויות במרכז מסחרי בבאר שבע. היזם רצה לחלק חלקת אדמה, שעליה נמצאים קולנוע ומרכז מסחרי, לשני מגרשים נפרדים. בית הקולנוע נהרס ובמקומו נבנה מבנה מגורים ומסחר חדש. עם זאת, בעלי החנויות, שהם המשיבים במקרה זה, התנגדו לחלוקה שכן טענו כי חלק מהבניין החדש נבנה על הרכוש המשותף של הבית המשותף ללא הסכמתם. היזם, שהוא המערער, טען כי תכנית החלוקה אושרה על ידי הוועדות הרלוונטיות וכי הבניין הושלם ואוכלס במאות דיירים. לפיכך, רישום החלוקה ללא הסכמה היה הליך מנהלי בלבד שלרשם המקרקעין לא היה שיקול דעת לשלול. פסק הדין, שניתן על ידי השופט אבידה, בוחן ביידוע את ההיסטוריה של הסכסוך ואת הדינים החלים. מסקנתה היא כי התכנית הנדונה לא הייתה תכנית חלוקה שלא בהסכמה, שכן היא לא עמדה בהוראות המיוחדות של החוקים הרלוונטיים. זאת ועוד, החלטות בית המשפט הקודמות, אותן ציטטה המערערת כמאשרות את תוקפה של החלוקה, התבססו על שיהוי המשיבים בהגשת עתירתם ולא היוו קביעה בדבר תוקפה של תכנית החלוקה. השופט אבידה מסכים עם החלטת הממונה על המרשם וקובע כי ההוראות המהותיות של חוק המקרקעין צריכות לקבל קדימות על פני חוק התכנון והבניה במקרה זה, מה גם שקיימת מחלוקת קיימת עם בעלי הזכויות במקרקעין שלא נפתרה. בסופו של דבר, הערעור על החלטת הממונה על רישום המקרקעין נדחה. המערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין. החלטה זו מחזקת את זכויותיהם של בעלי הנכסים בבתים משותפים ומדגישה את הצורך לכבד את זכויות הרוב תוך הגנה על זכויות הפרט של בעלי המיעוט.