ע"א 1165/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בנוגע לתביעת פינוי ופינוי של מספר משפחות מפיסת אדמה בה הן תופסות מזה כ-48 שנים. הקרקע המדוברת, ששטחה כ-15 דונם, רשומה תחת מדינת ישראל והמשפחות משתמשות בה למגורים ולחקלאות ללא היתר. הנתבעים טענו כי הם הבעלים של הקרקע, או לחילופין יש להם זכות בלתי חוזרת להשתמש בה על בסיס הסכם מכללא עם המדינה, וכי תביעת הפינוי נגדם מונעת מאפליה על רקע אזרחותם. עוד טענו כי המדינה הכירה בזכויותיהם בקרקע באמצעות פעולות שונות כגון תשלום פיצויים בגין נזקים. עם זאת, בית המשפט פסק נגד הנתבעים, וקבע כי ניתנה להם רק רשות לתפוס את הקרקע, שאינה כרוכה בזכויות קנייניות כלשהן. ההיתר נמצא ניתן לביטול, וככזה הייתה למדינה הזכות לדרוש את פינויים. יתר על כן, בית המשפט לא מצא ראיות לאפליה או חוסר תום לב בתביעת הפינוי. השופטים הסכימו פה אחד לדחות את הערעור, ואילו השופטת שרה דברת והשופט אריאל ואגו נמנעו מלפסוק הוצאות למערערים, וציינו כי נוסח התביעה אינו ראוי אך אינו מפריע לבירור העובדות. השופט ואגו ציין גם את היעדר הסדר ראוי בין הצדדים.