ת"פ 40272/05

תקציר

בית המשפט מצא את הנאשם לא אשם בהריגה בשל קיומה של הגנה עצמית. הראיות המרכזיות היו דבריו של הנאשם עצמו במשטרה וחקירתו בבית המשפט, שנתמכו במידה רבה על ידי עדי התביעה. לטענת הנתבע, בינו לבין המנוח הייתה היכרות שהתבססה על צריכת סמים שמכר המנוח על ידי הנאשם. ביום האירוע הגיע הנאשם לביתו של המנוח על מנת לפרוע חוב הקשור לסמים ולרכוש תרופות נוספות. לאחר שצרכו יחד את הסמים, המנוח לא היה מרוצה ודרש מהנאשם עוד כסף או רכוש. לאחר מכן איים המנוח על חייו של הנאשם, מה שהוביל את האחרון לסרב למסור את חפציו. המצב הסלים כאשר המנוח הפך אלים, איים על הנאשם בסכין וניסה לדקור אותו. כתוצאה מכך, פעל הנאשם מתוך הגנה עצמית, תחילה התחמק מהתקיפה והדף את המנוח, ולאחר מכן הגיב באלימות פיזית כאשר המנוח ניסה לתקוף אותו שוב באמצעות מטאטא. חלקו הקריטי של האירוע התרחש כאשר הנאשם, שחשש לחייו והיה מודע לסכנה הנשקפת מאדם אחר מחוץ לדירה, נטרל את המנוח לפני שעזב את המקום. בית המשפט קיבל את טענת הנאשם כי תגובתו הייתה סבירה ומידתית ביחס לאיומים שהוטחו בו, מה גם שהשתמש בידיו וברגליו ללא נשק. זאת ועוד, התנהגותו של הנאשם זמן קצר לאחר האירוע, לרבות חששו מנקמה והימנעותו מטיפול רפואי וממעורבות משטרתית, תמכו בטענתו להגנה עצמית. לא התעלמו מטענת התביעה כי לנאשם היה כוח פיזי יוצא דופן, אך לא הובאו ראיות משמעותיות התומכות בטענה זו. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם נופלים בגדר ההגנה העצמית הנדרשת, מה שהוביל לזיכויו.