רע"א 6230/14

תקציר

נסוב התיק סביב תביעה שהגישה משיבה שסבלה מחבלות בעיניה לאחר שבקבוק אקונומיקה שרכשה ממרכז הקניות של המבקשת רוסס עליה. בית משפט השלום דחה את התביעה, והוביל את המשיבה לערער לבית המשפט המחוזי, שקיבל את תביעתה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בקשת רשות הערעור נדחתה. בית המשפט קבע כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות, משפטיות או ציבוריות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים וכי לא ייגרם למבקש עיוות דין אם הבקשה תידחה. קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, לרבות הערכות מהימנות, נתמכו בטענות ולא שונו כדבר שבשגרה, ולכן הן אינן ראויות להתערבות ערכאת ערעור. באשר לתיקון פסק הדין בעניין הוצאות, מצא בית המשפט כי הוא מוצדק לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט כמחדל בהיסח הדעת. בית המשפט הדגיש את הצורך לפרש את דיני הצרכנות לטובת הגנה על צרכנים, בהתאם לתכלית חוק אחריות למוצרים פגומים. היא הסכימה עם גישתו של בית המשפט המחוזי שלא לפרש בקפדנות את סעיף 2 לחוק, במיוחד לאור הראיות שהוצגו. בנוסף, מצא בית המשפט את הגנתו של המבקש לפי סעיף 4(א)(4) לחוק, לפיה המשיב ידע על הפגם, כמופרכת במקרה זה. בית המשפט הכיר בחשיבות שימור המוצר הפגום, אך הכיר בכך שבנסיבות מסוימות ניתן להסתפק בראיות משניות. בסיכומו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי טענת המשיב מוצדקת, וענייני המוניטין של המבקש טופלו תוך ציון ייחודו של האירוע והאפשרות להציג את הרקורד החיובי שלהם. בקשת רשות הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחתה, וההחלטה לתקן את פסק הדין בעניין ההוצאות התקבלה.