ת"א 594/94

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגישה מגדל נגד עמותה, בנוגע להסכם לביטוח חיים בין העמותה לבין שמשון ביטוח. על פי ההסכם, הארגון היה אמור להפנות לקוחות לשמשון לצורך ביטוח, ושמשון ישלם לארגון תגמולי ביטוח מסוימים. הארגון ביטל את ההסכם בשנת 1992, מה שהוביל את מגדל, הקשורה לשמשון, להגיש תביעה נגד הארגון. בית המשפט המחוזי דחה תחילה הן את התביעה והן את התביעה שכנגד של העמותה, אך ערעורה של מגדל התקבל באופן חלקי על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי העמותה ביטלה את ההסכם שלא כדין לתקופה מסוימת. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיקבע את הפיצוי הכספי המגיע למגדל. שופט בית המשפט המחוזי סירב לאפשר לשני הצדדים להגיש ראיות נוספות, וקבע כי הראיות הקיימות ישמשו לקביעת הפיצוי על בסיס ההנחה שההסכם נותר בתוקף בתקופה הנדונה. השופטת קבעה כי העמותה לא הפרה את חובתה לבטח 95% מלקוחותיה באמצעות שמשון, ולכן מגדל אינה זכאית לכל פיצוי מוסכם מראש שנקבע בהסכם. הפיצוי לו הייתה זכאית מגדל שיקף את הרווחים שהייתה מניבה אלמלא הופר ההסכם, שהשופט חישב כי הם עומדים על 25% מדמי הביטוח ששילמה העמותה בתקופה הרלוונטית. סכום זה הופחת ב-20% על חשבון מבוטחים שנפטרו באותה תקופה, ולא נוכו הוצאות הנהלה מאחר שהארגון לא סיפק ראיות מספקות להוצאות אלה. עוד קבעה השופטת כי מגדל זכאית לריבית של פרמטר אחד לחודש על הפיצויים, ממועד ההפרה ועד התשלום בפועל. לבסוף חויבה העמותה לשלם למגדל הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ₪ + מע"מ.