ע"א 7903/11
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לסכסוך בעלות על קרקע, שראשיתו בהסדר מקרקעין בשנת 1961, הנוגע לחלקת אדמה הרשומה כמספר 12 (החלקה). המשיבים, שהם יורשיו של אדם שנפטר, טענו כי אביהם היה צריך להירשם כבעלים של החלקה במהלך הליכי הפשרה. לטענתם, לאביהם היו זכויות בקרקע על סמך הסכם שהיה לו עם הבעלים הקודמים. עם זאת, המנוח תבע רק את חלקה 10 במהלך ההסדר ולא את חלקה 12. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק תחילה לטובת המשיבים, אך על החלטה זו הוגש ערעור. פסק דינו של ערכאת הערעור קבע כי המשיבים לא הביאו ראיות מספיקות לתרמית, שהיא מרכיב חיוני להצלחת התיק כמפורט בסעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (תשכ"ט-1969). אמנם ייתכן שנעשתה טעות במהלך הסדר הפשרה, אך בית המשפט הדגיש כי טעות או רשלנות אינן מהוות תרמית. מאחר שהמשיבים לא הצליחו להוכיח תרמית, התקבל הערעור, ופסק הדין הקודם בוטל. בית המשפט הורה להשאיר את חלקת המקרקעין רשומה על שם המדינה, ותביעת המשיבים נדחתה. בנוסף, חויבו המשיבים בהוצאות טרחת עורך הדין של המערערת, בסך 20,000 ₪. פסק הדין ניתן ביום 2.9.2013 בנוכחות באי כוחם של בעלי הדין.
חקיקה מקושרת
ע"א 7903/11 מדינת ישראל נ' מורשד הזימה, עליון (2.9.2013)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.