ס"ע 13220-03-11

תקציר

התובע, עובד זר בחקלאות, תבע את מעסיקו בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו לו במהלך העסקתו שנמשכה כ-49 חודשים. בית המשפט פסק לטובת התובע בחלק מטענותיו. ראשית, השופטת הסכימה עם התובע כי לא שולם לו מלוא התשלום בגין עבודתו בשעות נוספות, ופסקה לו 14,014 ₪ עבור 1,176 שעות עבודה נוספות שחושבו לפי 24.93 ₪ לשעה כולל הפרשי הצמדה. שנית, השופט פסק לתובע סך של 6,731.5 ₪ בגין עבודה בשבתות, מאחר שהנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שהתובע קיבל תשלום עבור עבודה זו כנדרש בחוק. שלישית, הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 9,794 ₪ כפיצוי בגין אי הפרשתה של הנתבעת לקרן הפנסיה של התובעת, שכן לא הוכח כי התובע הינו עובד קבוע הפטור מהפרשות אלו. כמו כן פסק השופט לתובע מענק שנתי בסך 4,276 ₪, שכן זכות זו אינה זכות נלווית והנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שהבונוסים ששילמה לתובע כיסו מענק זה. לבסוף, חויב הנתבע לשלם לתובע 4,914 ₪ לפדיון דמי הבראה, 7,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, והסכומים האמורים לעיל יישאו ריבית משפטית מיום 28.12.07 ועד לפירעונם המלא. כל יתר טענותיו של התובע נדחו, לרבות תביעותיו להפרשי שכר מינימום, דמי משק ופיצוי בגין אי הפרשות לקופת גמל, שכן מהראיות עולה כי התובע קיבל שכר מינימום, וכי קצבת המשק שקיבל בדמות שק אורז מדי חודש עלתה על מה שתבע.