ב"ל 9973-03-13

תקציר

התובע, שהוגדר כלא עובד וכעצמאי על ידי המוסד לביטוח לאומי, תבע פיצוי בגין פגיעה שנגרמה לו במהלך טיול בהודו. לאחר שעברה ניתוח בשל שבר בברך, היא שוחררה מבית החולים עם המלצות לחופשת מחלה והגבלות על תנועתה. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם התובעת מרותקת לביתה לצורך תביעת פיצויי תאונה לפי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט מינה מומחה רפואי שסבר כי התובעת אינה כשירה לעבודה ומרותקת לביתה במשך כשלושה חודשים לאחר הניתוח. למרות שהתובעת יכלה לצאת מביתה במאמץ ובסיוע ניכרים, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של המומחה וקבע כי התובעת מרותקת אובייקטיבית לביתה. קביעה זו התבססה על ההבנה כי אדם הסובל ממוגבלות בניידות עקב תאונה עלול לשאת בהוצאות בלתי צפויות לסיפוק צרכים בסיסיים ולהזדקק לסיוע בביצוע פעולות רגילות. מאחר שפגיעתה של התובעת הגבילה משמעותית את יכולתה לצאת מביתה באופן עצמאי, פסק בית המשפט לטובתה והורה לנתבעת לשלם פיצויי תאונה לתקופה שבין 13.11.12 ל-24.1.13 וכן שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.