עב"ל 34107-04-21

תקציר

בית המשפט אינו מוצא טעם להיעתר לבקשת המערער לקצבה נוספת. המערערת עבדה עד שהגיעה לגיל פרישת חובה ושכרה עלה על ההכנסה המרבית במהלך 60 החודשים שקדמו לפרישה. עם זאת, החוק קובע כי הזכאות לקצבה נבחנת על פי שנות מס ולא על בסיס חודשי. מאחר שהכנסתה של המערערת לא עלתה על ההכנסה השנתית המרבית בשנת המס 2017, היא אינה זכאית לקצבה באותה שנה. זאת ועוד, טענתה החלופית של המערערת כי תקנה 2(ב) לתקנות הבטחת הכנסה חלה, נדחית, שכן התקנה מיועדת למי שהגיע לגיל האבסולוטי ואין לפרש אותה בגמישות. למרות שהתקנות הנוכחיות עשויות להיראות מפלות לרעה מבוטחים הפורשים במהלך שנה קלנדרית, בית המשפט אינו יכול להצדיק פרשנות שונה. לפיכך, הערעור נדחה.