ת"א 11104-10-09

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט שני הסכמי מכר לדירות, האחד ב"נופי הדס" בכרמיאל והשני בכפר שמאי, שנחתמו בין התובעים – זוג נשוי, לבין הנתבעים, חברה קבלנית ובעליה. ההסכם הראשון נחתם אך נעדרו בו פרטים מהותיים כמו זיהוי הדירה הנמכרת, מועדי התשלום והמפרט הטכני, והסכם משלים שהיה אמור לבוא בעקבותיו מעולם לא נחתם. בית המשפט קבע כי הסכם זה אינו מחייב, וכי התובעים עצמם ראו בו בטל ומבוטל, ועל כן דחה את הטענה בדבר הבעלות בדירה ב"נופי הדס". גם ההסכם השני, לדירה בכפר שמאי, לא יצא אל הפועל מאחר שהתובעים לא שילמו את התמורה, ובית המשפט מצא כי הוא בוטל על ידי הצדדים. התובעים טענו כי לא שילמו משום שהתכוונו לקזז את הסכום עם דמי התיווך שלא שולמו על ידי אשתו התובעת במסגרת עבודתה ולא שולמו על ידי הנתבעים. בית המשפט קיבל טענה זו והורה לנתבעים, ובפרט לנתבעת מס' 1, לשלם לתובעת את דמי התיווך שלא שולמו בסך 523,422 ₪, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין. כן הורה בית המשפט לנתבעים 1 ו-2 להשיב את הסכומים ששולמו על ידי התובעים במסגרת הסכם המכר הראשון, בסך 255,000 ₪, בתוספת ריבית. התביעות לפיצוי בגין עוגמת נפש לא התקבלו, שכן בית המשפט מצא כי הצגת פרטי העסקאות על ידי התובעים אינה שלמה ומוטלת בספק. פסק הדין דחה את התביעה נגד הנתבע מס' 5, שלא השתתף במשפט, והורה לנתבעים 3 ו-4 לפצות את התובעים בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין, שכן בית המשפט לא מצא כל הצדקה בתביעות נגדם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 13.11.2012.