ע"ב 307/06

תקציר

פסק הדין דן בהכרה בתארים אקדמיים לעובדי מעבדה רפואית בישראל. התובעים, עובדי מעבדות רפואיות, טענו כי התואר שלהם ממכללת צפת, בחסות אוניברסיטת בר אילן, צריך להכשיר אותם להכרה כעובדי מעבדה רפואית אקדמאית מטעם משרד הבריאות, דבר שישפר את שכרם ואת מעמדם המקצועי. התואר המדובר היה תואר ראשון רב תחומי במדעי החיים. פסק הדין בוחן את ההיסטוריה של התכנית ומוצא כי סביר להניח כי התובעים סברו כי תוארם יוכר על ידי משרד הבריאות, שכן מדובר בתוכנית שתוכננה במיוחד עבור עובדי מעבדה מוסמכים, בעידוד מקומות העבודה של התובעים, ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים לרבות צוות בית החולים והאוניברסיטה. עוד נמצא כי משרד הבריאות היה מודע לתוכנית והתכתב בנוגע לאפשרות ההכרה, אך לא הודיע לתובעים כי התואר לא יוכר. פסק הדין מוסיף ובוחן את התקנות הרלוונטיות וקובע כי אין דרישה מפורשת לתואר דיסציפלינרי במדעי החיים, וכי התואר הנלמד על ידי התובעים עומד בדרישות. עוד צוין כי השינויים התכופים בתקנות הוסיפו לבלבול סביב ההכרה בתארים אקדמיים. פסק הדין מתייחס לפסקי דין שניתנו לאחרונה בנוגע להכרה בתארים אקדמיים במקרים דומים (פרשות פרומה אלתר וענבל אברג'יל), אשר הכירו בעקרון ההסתמכות ובעקרון ההגנה על הציפייה הלגיטימית של התובעים. על סמך ממצאים אלה מתקבלת טענת התובעים, ונקבע כי משרד הבריאות מחויב להכיר בתובעים כעובדי מעבדה אקדמיים על סמך התואר שקיבלו. עם זאת, תביעתו של התובע 3, מר עאטף גאנם, נדחית מאחר שלא הביא ראיות מספיקות לכך שסיים את לימודי התואר במכללת צפת. משרד הבריאות חויב להשיב לתובעים שכר טרחה ולשלם שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, והתובעים היו זכאים להפרשי שכר עם הפרשי הצמדה וריבית ממועד ההכרה. ערעור לבית הדין הארצי התקבל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.