בג"צ 174/85

תקציר

גזר הדין מתייחס למעצרו של שופט בכיר ביהודה ושומרון, שנעצר בחשד לשוחד. המעצר בוצע מכוח צו ממשל צבאי בדבר הוראות ביטחון, המעניק סמכויות מעצר נרחבות לגורמי צבא. עם זאת, החוק הירדני באזור מעניק לשופטים סוג של חסינות מפני מעצר, המחייבת אישור של מועצה שיפוטית לכל מעצר. בעתירת השופט נטען כי סמכויות המעצר הכלליות מכוח צו הביטחון צריכות להיות כפופות להוראות המיוחדות של החוק הירדני, ההופכות את מעצרו לבלתי חוקי. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי הצו הצבאי מגביל במשתמע את תחולת החוק הירדני למעצרים אזרחיים בלבד. בג"ץ פסק לטובת המשיבים בקובעו כי תכליתה של תחיקת הביטחון היא לכונן מערכת מקבילה של סמכויות מעצר צבאיות שאינה מחייבת שיתוף פעולה עם המערכת האזרחית. פרשנות זו, טען בית המשפט, עולה בקנה אחד עם כוונת החוק, שמטרתו להעניק לצבא סמכויות מעצר נרחבות ללא התערבות אזרחית. יתר על כן, הכפפת המעצר הצבאי לחוקים האזרחיים עלולה לפגוע ביעילותו ולהעמיד את הממשל הצבאי במצב בלתי נסבל. בית המשפט הדגיש כי בהחלטתו אין משמעותה הפרדה מוחלטת בין מערכת המשפט הצבאית לאזרחית, תוך הכרה ביחסי הגומלין המורכבים בין השתיים. תחת זאת, היא הדגישה כי פרשנותם של הקשרים חקיקתיים ספציפיים היא מכרעת. משכך, נדחתה העתירה, והשופט חויב לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,000,000 ₪.