ת"א 52133-05-20

תקציר

התובעים, שהיו בעלי חלקת אדמה, מכרו אותה לנתבעים במסגרת הסכם קומבינציה. בהסכם נקבע כי התובעים יקבלו חמש דירות בתמורה למכירה, וכי כל גידול במספר הדירות כתוצאה משינוי תכנית המתאר יהיה שייך לנתבעים. התובעים טענו כי יש לתקן את ההסכם או ליצור הסכם חדש, שכן השינוי בתוכנית המתאר הכפיל את מספר הדירות שניתן לבנות, ולכן יש לקבל תמורה נוספת. בית המשפט חלק על כך, וציין כי בהסכם נאמר במפורש כי התובעים לא יקבלו כל תמורה נוספת וכי יש לקיימה ככתוב. יתר על כן, מערכת היחסים בין התובעים לנתבעים הייתה שונה מהמקרים שהתובעים ציינו, בהם היו מעורבים יזמים ורשויות, והתובעים הסכימו לתנאים ביודעם את ההשלכות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים גם בנושאים נלווים נוספים, לרבות חובת התובעים לחתום על טבלת הקצאות לפרויקט, אי יכולתם לרשום משכנתא על זכויותיהם בתשלום היטל השבחה, ודחיית טענות התובעים בדבר הפרות מצד הנתבעים. משכך, נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 120,000 ₪.