הע"ז 21969-09-19

תקציר

פסק דין ארוך זה מפרט את האישומים, ההרשעות וגזרי הדין של שני נאשמים – הנאשם מס' 1, חברה המספקת שירותי ניקיון, והנאשם מס' 2, מר לזר סטרולוביץ', הבעלים והמנהל של החברה – בגין שורה ארוכה של עבירות על חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991. נגד הנאשמים הוגשו עשרה כתבי אישום, שנשמעו במסגרת ההליך, המייחסים להם עבירות שונות הקשורות להעסקה שלא כדין של עובדים זרים, לרבות עבודה ללא היתר, הרשאה או ביטוח רפואי. העבירות בוצעו על פני תקופות שונות, בעיקר בשנים 2018 ו-2019, והיו מעורבים בהן עובדים זרים רבים. הנאשם מס' 2 הואשם בכך שלא פיקח ומנע את עבירות החברה, תוך הפרת חובתו כנושא משרה בחברה. שני הנאשמים הודו במיוחס להם, ובקשתם לאחד את עשרת סעיפי האישום התקבלה. לנאשם מס' 1, הנמצא בהליכי חדלות פירעון, נגזר או ייגזר דינו בנפרד. העבירות נחשבו לאירוע בודד בשל הדמיון ביניהן, חזרתן והיותן חלק מהפעילות העסקית השוטפת של החברה. השופט קבע את מתחם הענישה ההולם, בהתחשב במספר ובתדירות העבירות, משכן והערכים החברתיים שנפגעו, ובהתחשב במצבם הכלכלי של הנאשמים. בגין ריבוי העבירות של הפרת אחריות נושאי משרה, הקנס המקסימלי המותר בחוק עמד על 58,400 ₪. השופטת הסתפקה בקנס של 100,000 ₪ לנאשם מס' 2, שישולם בתשלומים חודשיים, לצד התחייבות לשלוש שנים להימנע מביצוע עבירות נוספות, בתוספת דמי התחייבות בסך 50,000 ₪. לצדדים יש זכות לערער על גזר הדין בתוך 45 יום. פסק דין זה נועד ליצור אפקט מרתיע באמצעות הטלת קנסות כספיים משמעותיים בגין עבירות כלכליות אלה, הפוגעות בעובדים ישראלים, בזכויות הסוציאליות של העובדים הזרים ובמדיניות ההגירה של המדינה. השופט הדגיש את הצורך בבהירות בחוקים הרלוונטיים כדי להילחם טוב יותר בהפרות אלה.