רע"א 47887-07-16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לדחיית תביעה נגד נאשם שהחזיק באישורים ובהכשרה הנדרשים לנשיאת נשק. התובעים טענו לרשלנות מצד הנתבע, וטענו כי האחרון סיפק לראשון נשק שהוביל לאירוע קטלני. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנאשם הציג ראיות משכנעות לכאורה והגנה חזקה, לרבות העובדה שהמשיב עבר הערכות נפשיות וקיבל את האישורים הדרושים מהמדינה וממשרד הפנים. כמו כן, התקנות הנוגעות לאחסון נשק לאחר שעות העבודה תוקנו לאחר קרות האירוע הטרגי נשוא התביעה. בית המשפט העריך את סיכויי ההצלחה של התובעים במשפט כמינימליים, תוך שהוא מצטט פסיקות קודמות בנושאים דומים. פסק הדין התייחס גם ליכולותיהם הכספיות של התובעים ולקשיים הפוטנציאליים בגביית הוצאות משפט מהם אם הנתבע יגבר. בית המשפט הכיר באמצעיהם הכספיים המוגבלים של התובעים, וציין כי חלק מהתובעים השתכרו הכנסות נמוכות ואחרים היו פנסיונרים. היעדרם של נכסים או נכסים מוחשיים, בישראל או בארץ מוצאם, שיכולים להבטיח תשלום הוצאות משפט היה גם הוא גורם מדאיג. טענת התובעים כי פסקי הדין הקודמים שצוטטו על ידי בית המשפט אינם ישימים לעניינם לא נמצאה בעלת ערך משמעותי. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי מאזן האינטרסים נוטה לטובת זכותה של הנתבעת להגן על הוצאותיה. ההחלטה לחייב את התובעים בהפקדת ערבות בגין הוצאות הייתה מוצדקת על בסיס שילוב של גורמים: מגוריהם של התובעים בחו"ל, משאביהם הכספיים המוגבלים, סיכויי ההצלחה הנמוכים במשפט והיעדר נכסים לפירעון. בנוסף, עיתוי הגשת הבקשה של הנתבע לא נתפס כגורם מזיק אלא כמהלך אסטרטגי להערכת ראיות התובעים. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את בקשת הדחייה ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך שהוא מאפשר לתיק להתנהל תוך חיוב התובעים להפקיד ערבות להוצאות, שנקבעה בסכום נמוך יחסית לפסיקה הפוטנציאלית לטובת הנתבע.