ת"א 60045-05-17

תקציר

בית המשפט מינה מומחה לבדיקת נכותו הנטענת של התובע בעקבות שתי תאונות. המומחה בחן את המסמכים הרפואיים, ערך בדיקה קלינית והגיע למסקנה כי התובע מגזים בתסמיניו ואין לו נכות לצמיתות. התובע הגיש בקשה לפסול את המומחה, אך השופט פסק נגדה, ומצא את חוות דעתו של המומחה אמינה, עקבית וכנה. מסקנתו של המומחה התבססה על ארבעה עקרונות, ובהם מנגנון הפגיעה, ממצאים קליניים, בדיקת המומחה וניסיון התובע להציג תמונה שאינה נכונה. השופט הדגיש כי פסילת המומחה צריכה לקרות רק במקרים נדירים ורק כאשר הדבר הכרחי לחלוטין. מאחר שחוות הדעת של המומחה הייתה מבוססת היטב וטענות התובע לכישלון לא היו משכנעות, השופט לא ראה סיבה למנות מומחה נוסף. התרשמותו של המומחה מחוסר אמינותו של התובע, יחד עם יתר הראיות, הצדיקה החלטה זו אף יותר. מאחר שממצאי המומחה לא נפלו פגם יסודי ומינוי מומחה חדש יהיה יקר וגוזל זמן, הבקשה לפסול את המומחה נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות הבקשה.