ע"פ 1749-03-18

תקציר

המערער הורשע בפריצה וגניבה על סמך העובדה שדמו נמצא בזירת העבירה. המערער ערער על הכרעת הדין, בטענה לפגמים שנפלו בחקירת המשטרה שעלולים להביא לזיכויו. ערכאת הערעור בחנה כל אחד מהפגמים הנטענים – ובהם אי תפיסת שבר מהקופה, אי לקיחת דגימת דם מהשביל, פגמים בשרשרת העברת דגימת הדם ואי תפיסת מצלמות אבטחה – ומצאה כי בעוד שחלק מפעולות החקירה היו יכולות להיות טובות יותר, הן לא פגעו בהגנתו של המערער ולא הצדיקו את זיכויו, במיוחד בהתחשב בראיות האחרות שהוצגו, כגון עדויות השוטרים, המתלונן ועובד. בית המשפט שקל גם את גרסתו של המערער לאירועים ומצא אותה בלתי עקבית ובלתי אמינה. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה. המערער ערער גם על עונש המאסר שנגזר עליו, אותו החליט בית המשפט להחליפו בשישה חודשי עבודות שירות, בהתחשב בבעיות הזיכרון של המערער ובטיפול בבנו הנכה. התנאים המעכבים את ביצוע העונש הוארך עד תום עבודות השירות.