ע"ע 1339/02

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורם של 121 עובדי מדינה בכירים על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב. כתבי המינוי הראשוניים של המערערים, שהועסקו במשרדי ממשלה שונים, בוטלו והוחלפו בחוזים אישיים, שהציעו תנאים טובים יותר. הם טענו כי ההסכמים הקיבוציים עדיין צריכים לחול עליהם וכי הם זכאים להטבות שונות, בהן מענק יובל וזכויות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות). עם זאת, בית הדין קבע כי החוזים האישיים, שנחתמו מרצון, שינו באופן לגיטימי את מעמדם ותנאי העסקתם. חוזים אלה, שהעניקו יתרונות על פני ההסדרים הקודמים, החליפו את ההסכמים הקיבוציים והוציאו את המערערים כדין מהוראות חוק הגמלאות. כמו כן, בית הדין הדגיש כי כל טענות הזכאות להטבות נוספות הנובעות מההסכמים הקיבוציים חסרות שחר, שכן החוזים האישיים הציעו תנאים עדיפים. פסק הדין הדגיש כי הדרך הראויה לשינוי תנאי כהונתם של עובדי מדינה היא באמצעות חוזים אישיים, בהתחשב באופי עבודתם, וכי הסכמים קיבוציים אינם ישימים במקרה זה. התנהלותם של המערערים, אשר נהנו מפירות החוזים האישיים תוך חיפוש אחר זכויות נוספות, נחשבה כחסרת תום לב. בהיעדר בסיס משפטי לביסוס טענותיהם, נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות משפט מטעם המדינה.