ב"ל 54656-03-19

תקציר

התובע, צייר במקצועו, תבע פיצויים מהנתבעת, אבנר פיננסים בע"מ, בגין פגיעה בעבודה שהתרחשה לכאורה ביום 3.5.2018, כאשר דבר מה חדר לעינו הימנית. הנתבע טען כי לא התרחש אירוע כזה ודחה את הטענה. בית הדין נדרש להכריע האם הייתה לתובע תאונה בעבודה והאם קיים קשר סיבתי בין תאונה נטענת זו לבין נזקי עיניו לעיניו. אמנם לא הייתה מחלוקת כי התובע עבד אצל הנתבעת ביום המדובר, אך בית הדין לא מצא כל ראיה לאירוע תאונה שהתרחש במהלך עבודתו. עדותו של התובע על נסיבות התאונה הנטענת לא הייתה עקבית וסתרה ראיות אחרות. זאת ועוד, המסמכים הרפואיים שהוצגו לא תמכו בטענת התובע כי חפץ זר חדר לעינו ביום 3.5.2018, וחלקם אף הצביעו על כך שהאירוע התרחש במועד אחר. בית הדין ציין כי הימנעותו של התובע מליידע איש על התאונה הנטענת, לרבות מעסיקו ועמיתיו לעבודה, הייתה מוזרה. פעולותיו הרגילות של התובע ביום הנדון, שכללו שטיפת עיניים עקב אבק, היו חלק משגרת עבודתו הרגילה ולא היוו אירוע מקרי. ככלל, גרסתו של התובע לאירועים לא הייתה אמינה, והראיות שהוצגו לא תמכו בטענתו. בנוסף, בית הדין מצא כי התובע לא מילא אחר תנאי סעיף 82 לחוק הביטוח הלאומי בדבר רשלנות, דבר שהחליש עוד יותר את עניינו. לאור האמור לעיל, דחה בית הדין את התביעה, קבע כי התובעת לא חוותה תאונת עבודה ביום 3.5.2018, והורה לכל צד לשאת בהוצאותיו.