ע"א 4841/22

תקציר

פסק דין זה הוא ביחס לערעור על פסק דין קודם על תוקפה של צוואה. המקרה המקורי נדון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אשר פסק לטובת תוקפה של הצוואה. המערערים טענו כי השופט גילה משוא פנים וביקש את פסילתם. הערעור, שנדון בבית המשפט המחוזי, מתמקד בטענה כי שופט בית המשפט לענייני משפחה כבר הכריע בעניין ולא יוכל לגשת לתיק ללא משוא פנים. שופט בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערערים, בקובעו כי אין מקום לחשוד בשופט בית המשפט לענייני משפחה במשוא פנים או משוא פנים. קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, כי המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה, התבססה על ראיות מספיקות, ומינויו של מומחה נוסף לבחינת התיק לא הצביע על חוות דעת סגורה. עוד צוין בפסק הדין כי המערערים לא העלו את טענותיהם למשוא פנים של השופט במועד, וחלק מטיעוניהם הוצגו לראשונה בערעור. ככלל, הערעור נדחה, כלומר פסק הדין המקורי עומד בעינו, והתיק יחזור לבית המשפט לענייני משפחה להמשך הליכים מול אותו שופט. ההחלטה התקבלה מתוך הנחה כי השופט ייגש לתיק בראש פתוח וכי טענות המערערים יישקלו בהגינות.