ת"פ 29019-03-10

תקציר

הנאשם הואשם במספר סעיפים של נהיגה בשכרות שהובילה למספר תאונות, באחת מהן רכבת שהתנגשה ברכבו של הנאשם, הרגה חמישה נוסעים ופצעה אחרים. השופט בחן בקפידה את הראיות שהוצגו וקבע כי הנאשם אכן נהג תחת השפעת מספר סמים, ביניהם מידזולם, ואליום ופטידין. השופט דחה את טענות ההגנה שהסתמכו במידה רבה על ממצאי מעבדה ובמקום זאת הסתמכו על תסמינים קליניים ועדויות של עדי ראייה, שהראו בבירור את ליקויו של הנאשם. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי אדישותו והתנהגותו הפזיזה של הנאשם, שנבעה מנהיגה בשכרות, הובילו ישירות לתאונות. עוד ציין השופט כי רשלנות הרכבת לא ניתקה את הקשר הסיבתי בין מעשיו של הנתבע לבין התוצאות הקטלניות, אם כי מילאה תפקיד משני. יסודותיה של עבירת ההריגה נמצאו מתקיימים, שכן החלטתו המודעת של הנאשם לנהוג בשכרות גרמה למותם ולפציעתם. בנוסף, הורשע הנאשם בשימוש בסם מסוכן לצריכה עצמית וניפוק תכשיר ללא מרשם רופא. השופט הדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם, שגרמו לו נזק רב, והרשיע אותו באישומים האמורים. פסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ב-25 בנובמבר 2015.