ע"ע 35471-04-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא אישור חלקי של בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי בית דין אזורי בעניין סכסוך על סיום העסקה. בית הדין האזורי פסק לטובת המשיב ופסק להם פיצויי פיטורים, יתרת הבראה, פדיון חגים ותשלומי ותק נוספים. על פי החוק, ערעור אינו מעכב ביצוע פסק דין, ועל המבקש מוטל נטל ההוכחה להצדיק אחרת. קיים רף גבוה להצדקה כזו, המחייב שילוב של סיכויי הצלחה גבוהים בערעור והטיה במאזן הנוחות כלפי המבקש. במקרה זה קבע השופט כי סיכויי הצלחת הערעור אמנם אינם גבוהים, אך גם אינם משוללי יסוד. לכן, הם שקלו את מאזן הנוחות. המבקש טען כי נדרש עיכוב בשל קשייו הכלכליים הנטענים של המשיב ואי יכולתם להחזיר את הסכום אם הערעור לא יצלח. עם זאת, השופטת ציינה כי המבקשת לא הביאה ראיות מספיקות למצבה הכלכלי של המשיבה וכי טענותיה בנוגע למצבה הכלכלי של המשיבה התייחסו לתקופה שקדמה לסיום ההעסקה. מנגד, טענת המשיב כי השתכרו 10,000 ₪ לחודש נתמכה בראיות. בסופו של דבר החליטה השופטת לעכב מחצית מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי, בתנאי שהמבקש יפקיד ערבות בנקאית על הסכום המעוכב בתוך 21 יום. אם הערבות אינה מסופקת, העיכוב מבוטל, ועל המבקש לשלם את מלוא הסכום. השופטת הדגישה כי מדובר באיזון עדין בין זכויות שני הצדדים וכי השיהוי מוצדק בנסיבות מיוחדות אלה. ההחלטה בהוצאות שנגרמו במהלך הליך הבקשה שמורה לפסק הדין הסופי בערעור.