ת"א 2174/05

תקציר

פסק הדין בתיק זה מתייחס למחלוקת על הצבת מכשיר סלולרי בחנות התובעים ללא ידיעתם או הסכמתם. התובעים ביקשו לחייב את הנתבעת, פרטנר, לתת דין וחשבון על רווחיהם, בטענה שהם זכאים לרווחים שהופקו מהשימוש הבלתי חוקי ברכושם. עם זאת, השופט פסק נגד בקשת התובעים להתחשבנות. ההחלטה התקבלה על סמך כתבי הטענות והסיכומים שנמסרו על ידי הצדדים. תחילה התווה השופט את המסגרת המשפטית, והסביר כי הטענה מעוגנת בחוק עשיית עושר. על פי חוק זה, מי שמקבל טובת הנאה שלא בהתאם לזכות חוקית, חייב להשיב את כספי הזכייה או לשלם את שוויים לנושה. הנושא המרכזי היה לקבוע את המשמעות של "זכיות" וכיצד יש להחזירן. ישנן ארבע פרשנויות אפשריות לזכיות: סך כל התקבולים, רווחים ריאליים (תקבולים פחות הוצאות), שווי שוק של שימוש ורווח יחסי. השופט דן בכל אחת מהאפשרויות הללו ובהשלכותיהן על המקרה הנדון. השופט הדגיש כי בחירת הפרשנות תלויה בנסיבות הספציפיות ובאינטרסים עליהם מבקשים להגן. בעוד התובעים ביקשו השבת רווחים כאמצעי הרתעה, השופט ציין כי גישה זו נדירה ושמורה למקרים חריגים. במקרה זה, השופט לא מצא כי לא ניתן לייחס קשר סיבתי ישיר בין רווחי פרטנר לבין השימוש במקרקעין של התובעים. עוד ציינה השופטת כי התובעים לא סיפקו כל שיטה ישימה לחישוב הרווחים שהופקו באופן ספציפי מהצבת המכשיר הסלולרי. במקום זאת, הומלץ לתובעים לתבוע דמי שימוש בגין השימוש הבלתי חוקי בקרקע. כמו כן, הדגישה השופטת כי לא ניתן לקבוע האם פרטנר פעלה בחוסר תום לב או ברשלנות חמורה, שכן גרסתם לאירועים לא נחקרה בחקירה נגדית. השופט טען כי ההתנהלות המיוחסת לפרטנר עולה כדי רשלנות או העלמת עין, ואין בה די כדי להצדיק את השבת הרווחים. לפיכך, דחתה השופטת את הבקשה להתחשבנות והזמינה את הצדדים לפגישה נוספת כדי לדון בצעדים הבאים. השופט גם חזר על ההצעה לצדדים ליישב את הסכסוך באמצעות פיצויים, ועודד אותם לשקול אפשרות זו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ולא נפסקו הוצאות.