בש"פ 45/10

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעניינו של המערער, שהוגש נגדו כתב אישום בגין פריצה וגניבת רכב, נדחה. המערער ערער על פסק הדין בנימוק של ראיות לכאורה, הצדקה למעצר והיעדר התחשבות בחלופת מעצר. חרף טענות המערער, הראיות נמצאו מספיקות, מהן עולה כי המערער נתפס בשעת מעשה על ידי שוטרים בעת שנמלט מהרכב הגנוב לתוך רכב פורד שהמתין לו. עברו הפלילי של המערער, שהתאפיין בריבוי עבירות הקשורות לרכב ומעשי אלימות, הציג אותו כמסוכן משמעותית לשלום הציבור. בית המשפט שב והדגיש כי גם עבירות רכוש, במיוחד באופן שיטתי או מאורגן, עלולות להוות חשש ממשי לשלום הציבור. יתר על כן, נוכח עברו של המערער והאיום הברור, לא מצא בית המשפט צורך לבחון חלופות מעצר, כגון תסקיר קצין מבחן. פסק הדין הדגיש את הרצינות שבה רואה המערכת המשפטית עבירות רכוש ואת הסיכון הפוטנציאלי הנשקף מהן, במיוחד נוכח דפוס התנהגותו של המערער, המוביל לדחיית הערעור.