ת"א 1179/00

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בגיל 13, תבע פיצויים מהנתבעים. הסוגיות העיקריות שנותרו להכרעת בית המשפט היו הנזקים שנגרמו לתובע, שכללו נכויות תפקודיות וקוגניטיביות, אובדן השתכרות וטיפולים בעבר. התובע נפגע בראשו ועבר ניתוח לכריתת קרניקטומיה אוסטאופלסטית טמפורופריאטלית שמאלית. מומחים בנוירולוגיה ובפסיכיאטריה העריכו את מצבו של התובע וסיפקו הערכות שונות לגבי מוגבלותו הקוגניטיבית, כאשר פרופ' שדה העריך נכות של 20% וד"ר מיטרני המליץ תחילה על נכות נפשית זמנית של 30% ולאחר מכן תיקן אותה ל-10% לאחר שמלאו לתובע 18 שנים. בית המשפט קיבל את הערכתו של פרופ' שדה ל-20% נכות קוגניטיבית, שכן לא השתכנע מטענות הנתבעים כי התובע מגזים בתסמיניו. באשר לנכות הנובעת ממום בגולגולת, העריך פרופ' שדה תחילה את דרגת הנכות בשיעור של 20% אך בהמשך תיקן אותה ל-10% לאחר שנודע לו כי התובע עבר ניתוח פלסטי לתיקון הפגם. בית המשפט קיבל את ההערכה האחרונה והוסיף וקבע כי נכות השלד היא תפקודית, המגבילה את יכולתו של התובע לעבוד בסביבות מסוימות וחושפת אותו לפגיעות ראש פוטנציאליות. בית המשפט פסק גם בעניין נכותו התפקודית של התובע, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות נסיעה וסיוע מאחרים, ופסק לו סכומים המבוססים על השכר הממוצע במשק ועל גובה נכותו. כמו כן נפסק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל. בסיכומו של דבר, סך הפיצויים שנפסקו לתובע הסתכם בסך של 656,393 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין, מע"מ והוצאות משפט. סכום זה היה אמור להיות מוטל באופן שווה על הנתבעים 2 ו-3, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 17.5.06.