בש"א 101/05

תקציר

המבקשת האשימה את המשיב בכך שגנב ממנה כספים בעת שעבד אצלה וביקש צו עיכוב יציאה מהארץ, מחשש שהמשיב יעזוב את הארץ לתקופה ארוכה, דבר שיפגע בביצוע פסק הדין. המבקש הביא ראיות לכאורה, לרבות הודאה בכתב והקלטות, התומכות בקיומו של החוב. המשיב הכחיש את החוב וטען כי ההודאה נגבתה תחת לחץ. עם זאת, מאחר שטענות המשיב לא נתמכו בתצהיר, הן נעדרו משקל ראייתי. בית המשפט הכיר בזכותו של המשיב לחופש תנועה, אך מצא כי חששותיו של המבקש מעזיבתו של המשיב היו מוצדקים, במיוחד נוכח מעמדו הרווק של המשיב, היעדר זיקתו למדינה והחקירה הפלילית המתנהלת. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת המבקשת, תוך מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, המותנה בכך שהמשיב יפקיד סכום של 100,000 ₪ או ימציא ערבויות מספקות. ההחלטה התקבלה לאחר איזון זהיר בין זכויות הצדדים ושיקוליהם. לא ניתן צו להוצאות, והתיק יועבר להכרעה נוספת.