ס"ע 17443-05-12

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, שעבד כרכז בכפר נוער המסונף למשרד החינוך, פוטר באופן הוגן מסיבות ענייניות. מאז שנת 2000 חלה ירידה משמעותית בביצועי העבודה של התובעת, ויעידו על כך מסמכים ועדויות רבות. המעסיק גילה סבלנות רבה והציע לעובד מספר הזדמנויות להשתפר אך ללא הועיל. בעקבות ביקורות שגרתיות שהתגלו ליקויים משמעותיים הקשורים לתפקידה של התובעת, פתח המעסיק בהליך פיטורים בהתאם לחוקים ולתקנות החלים. לתובע ניתנו מספר שימועים והזדמנויות להגיב לטענות. ההחלטה לפטרו התבססה על תפקודו הירוד וחוסר השיפור, למרות הסיכויים שניתנו לו. בית המשפט דחה גם את טענות התובע לקנוניה וקבע כי הנתבע פעל כדין. בנוסף, בית המשפט מתח ביקורת על התובע על כך שהאריך את ההליכים שלא לצורך והעלה טענות חסרות בסיס, אך התחשב בנסיבותיו האישיות והורה לו לשלם הוצאות נמוכות יחסית לנתבע. תביעתו של התובע לפיטורים נדחתה, וניתנה לו זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.