עפ"ג 12063-04-15

תקציר

בית המשפט המליץ לשני הצדדים למשוך את ערעוריהם על הסף, שכן פסק דינו של בית משפט קמא היה מידתי ביחס למכלול הנסיבות. המערער ביצע עבירות מס במשך שלוש שנים, תוך שימוש בארבעים ושבע חשבוניות מס כוזבות בסך כולל של למעלה מ-3.5 מיליון ש"ח, שגרמו להפסד של חצי מיליון שקל לקופת המדינה. חומרת העבירות הוחמרה בשל התכנון, התחכום והסכומים הגדולים הכרוכים בכך. בעוד ההגנה הדגישה את ההבחנה בין חשבוניות זרות לחשבוניות פיקטיביות לצורכי ענישה, קבע בית המשפט כי השימוש הכפול בחשבוניות לצרכי מע"מ ומס הכנסה, לצד המוטיבציה של המערער לחסוך כסף, מפחיתים ממשמעותה של הבחנה זו. בית המשפט קיבל את קביעתו של בית משפט קמא כי יש לראות בכל המעשים אירוע אחד. מדיניות הענישה הרווחת הצביעה על עונש מאסר ולא על עבודות שירות. בית המשפט קיבל גם את טווח הענישה העצמאי שקבע בית משפט קמא בין תשעה לעשרים וארבעה חודשים, אשר לא היה כבול לתקרת הסדר הטיעון של חמישה עשר חודשים. אינטרס ההסתמכות של המערער לא נפגע, שכן הסדר הטיעון הבטיח עונש מקסימלי בלבד. לבסוף, בית המשפט הטיל עונש מינימום של תשעה חודשים, בהתחשב בנסיבותיו של המערער, לרבות מעשיו הרטרואקטיביים המעידים על קבלת אחריות וחרטה, היעדר הרשעות קודמות וחיי משפחה. השופטת דבורה ברלינר, סגן הנשיא ג'ורג' ריד והשופטת מרים סוקולוב דחו את הערעור וקבעו כי פסק הדין מוצדק.