ת"א 429/99
פסק-דין מחוזי חיפה
תקציר
התובע, נער פלסטיני, הגיש תביעה נגד המפקד הצבאי הישראלי ביהודה ובמדינת ישראל בגין פציעות שנגרמו לו במהלך תקרית בחברון בשנת 1997. התובע טען כי נורה בשוגג על ידי כוחות הביטחון בעת שעבר בסמוך לעימות בין קבוצת ילדים לחיילי צה"ל. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי התובע לא נורה על ידי כוחותיהם. לחילופין, הם טענו כי הירי היה מעשה מלחמתי או שהתובע התרשל באופן תורם. בית המשפט קבע כי התובע אכן נורה בראשו מכדור גומי שירו כוחות הביטחון. עוד נמצא כי התובע היה עובר אורח תמים ולא תרם לפציעתו. עם זאת, נקבע כי הירי היה מעשה מלחמה, נוכח הנסיבות הסוערות והסכנה הממשית לחייהם של אנשי הביטחון. לפיכך, התביעה נדחתה, ללא צורך לדון בשאלת הרשלנות או הנזקים. בית המשפט ביסס את החלטתו על חומר הראיות, לרבות עדויות עדים ומסמכים רפואיים. עוד צוין כי כוחות הביטחון גילו איפוק ונמנעו משימוש באש חיה, וכי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה בהיבטים מסוימים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.
ת"א 429/99 בדואן עמראן אבו מיאלה נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון, מחוזי (11.9.2007)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.