ע"פ 360/82

תקציר

התיק עסק בערעור על הרשעה בגניבה בידי עובד ציבור, לפי סעיף 390 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. המערער, מוכר בולים בסניף דואר, נמצא חסר בקופתו וסיפק לכך מספר הסברים לא עקביים. בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בגניבה, אך המערער טען כי יסוד המרמה – דרישה לעבירה – לא הוכח. בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי התביעה הציגה ראיות מספיקות להוכחת הונאה. בית המשפט הסביר כי ניתן להוכיח תרמית באופן נסיבתי וכי התנהגותו של המערער, לרבות גרסאותיו המרובות והבלתי עקביות לאירועים, מצביעה על חוסר יושר. יתר על כן, הכוונה לשלול לצמיתות מהבעלים את הכסף ניכרה במקרים בהם לא ניתן היה להחזיר את הנכס בעין אלא רק את ערכו. דעת הרוב קבעה כי התנהלותו של המערער מעידה על חוסר יושר על פי כל קנה מידה, לרבות הגישה המקילה. השופט שיינבאום, בדעה חולקת, הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי בכוונת המערער להשיב את הכסף, וטען כי די בכך כדי לשלול את יסוד המרמה. היא הדגישה כי לבעל הכסף לא ייגרם נזק או אי נוחות, ועל כן אין לראות בפעולתו של המערער חוסר יושר.