ע"א 1541/24

תקציר

עניינו של הערעור בתביעה שהגיש מערער נגד עיריית חולון בגין רשלנות לכאורה בניהול ניקוז מי הגשמים הסמוך למקום מגוריו, גרימת הצפות ונזקים. המערער ביקש לפסול את ההרכב המפקח על התיק, בנימוק של שיקולי משוא פנים. לטענתו, התנהלות בית המשפט, כמו מינוי מומחה נוסף ואופן התשאול במהלך הדיונים, מעידה על הטיה כלפי העירייה. עוד טען כי החלטות פרוצדורליות לטובת העירייה. בקשת הפסילה שלו נדחתה תחילה על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו, וקבע כי אין חשש ממשי למשוא פנים. הערעור הדגיש טענות קודמות, וקבע כי הטיה והתנהלות פרוצדורלית של הפאנל פגעו במראית העין. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, וציין כי לא התקיימו הקריטריונים לפסילה, שכן רק לעתים רחוקות די בטענות אלה לפסילה בהיעדר נסיבות חריגות. בית המשפט נימק כי החלטות פרוצדורליות לבדן אינן מרמזות על משוא פנים, והשתהותו של המערער בהעלאת טענות הפסילה החלישה את טענתו. הוחלט כי ההתנהלות השיפוטית הנטענת לא הראתה העדפה או הטיית דעה, וצעדים פרוצדורליים סיפקו אמצעי מתאים מבלי שהוכחו עילות פסילה. לפיכך, פעולות הפאנל הוגדרו כאובייקטיביות, והערעור נדחה ללא הוצאות.